פסק-דין בתיק ת"ק 011682/02

זהו מקרה של תאונת דרכים.

רכבו של התובע נפגע מאחור על ידי רכב נהוג בידי הנתבע 1, מבוטח אצל הנתבעת 2, לרכבו של התובע נגרמו נזקים בשני מוקדים: בחלק האחורי ובחלק הקדמי.

שמאי מטעם התובע קבע כי הנזק שנגרם בחלק האחורי ברכב מחייב עבודות תיקונים של פחחות, צבע , חשמל, ושיפוץ מגן אחורי בסך כולל של 2,340 ש"ח ואילו בחלק הקדמי נפגעו חלקים שהיה הכרח להחליפם ובנוסף לעבודות צבע וחשמל עלות הנזק בחלק הקדמי 6,165 ש"ח.

התובע טוען כי החלק הקדמי נגרם בעקבות הדיפת רכבו של התובע לעבר רכב אלמוני שהיה לפניו, על ידי רכב הנתבע שפגע בו מאחור  והדפו כאמור.,

הנתבעים טענו כי אין בין החלק האחורי והנזק הקדמי כל קשר וכי יתכן כי רכבו של התובע פגע ברכב שלפניו לפני שנפגע מאחור והם נעזרים בהבדל הגדול בין הנזקים מאחור  וקדימה, וקיבלו על עצמם את האחריות לנזק האחורי בלבד  ושילמו אותו.

התובע הגיש חוות דעת מטעמו ערוכה חתומה בידי השמאי ויקטור עידן, שמסביר כי למרות ההפרש מעורר התמיהה שבין הנזקים בין שני חלקי הרכב, עדיין גרסתו של התובע נכונה. נימוקיו של מר עידן פורטו בהרחבה בחוות הדעת.

הנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם, חתומה בידי דוד קוסובסקי, המתפלמסת עם חוות הדעת של מר עידן, ומגיעה בסופו של דבר למסקנה כי: " לא נראה סביר לשייך את כל הנזקים הנתבעים כנובעים מאירוע זה".

להודות על האמת, גם לי היו שאלות לאחר שעיינתי בתמונות הנזק ובחוות הדעת של השמאי מטעם התובע. האם יתכן שפגיעה אחורית  שגרמה לנזק כה קטן של עבודות תיקון [כולל שיפוץ מגן אחורי ב 150 ש"ח] בסך כולל של 2,230 ש"ח תהדוף את הרכב קדימה לעבר הרכב שלפניו ותגרום לנזק בסך של יותר מ- 6000 ש"ח.

מה שעורר  עוד יותר את התמיהה הוא שנהג הרכב האלמוני שהיה לפני התובע, פרטיו אינם בידי התובע והוא לא זומן. הדעת נותנת , שאם ברכב התובע יש נזק של יותר מ - 6000 ש"ח בחלקו הקדמי,  שנזק כלשהו יגרם גם בחלק האחורי ברכב שהיה לפני התובע נהוג בידי מר רפאל אופיר.

נוכח התמיהה הנ"ל וההבדלים הקוטביים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, לא היה מנוס ממינוי מומחה שלישי מטעם בית המשפט, ואכן מיניתי את מר יצחק סמו, והטלתי עליו את התפקיד של בדיקת הרכב, חוות הדעת של הצדדים, שמיעת הטענות של הצדדים, ועריכת חוות דעת.

מר סמו מומחה מטעמי, הכין חוות דעת ארוכה ומלומדה, ובסופה הגיע למסקנה,  כי גרסתו של התובע, שהוא נהדף לעבר רכב אלמוני הינה סבירה.  מר סמו מתוך אי תשומת לב, כנראה, הוסיף תוספת שהוא בדעה שהנתבע אחראי לתאונה. אני התעלמתי מהערה זו בחוות הדעת, שכן העניין האחריות לתאונה הינו בסמכותו של בית המשפט ואולם ויתכן שמר סמו התכוון במילים אלה שהנתבע אחראי גם לנזקים שנגרמו בחזית הרכב.

הנתבעים לא היו שבעי רצון מחוות הדעת של מר סמו, המומחה מטעם בית המשפט, ועל כן ביקשו לחקור אותו בחקירה נגדית על חוות דעתו בבית המשפט.

מר סמו התייצב לחקירה על חוות הדעת, נחקר עליה ובקצירת האומר אציין, כי למרות החקירה הלוחצת לעיתים המציקה לעיתים הפוגענית לה נחשף מר סמו, לא הבחנתי בזמן מתן התשובות בהיסוסים, או במחשבה שנייה והוא עמד על חוות דעתו בצורה משכנעת.

בסיכומיהם נזקקו הנתבעים לתורת ההיגיון והשכל הישר  וקבעו כי אלה מחייבים את המסקנה, לפיה רכב התובע לא נהדף על ידי רכב הנתבע. אכן, נכון כי בית המשפט  רשאי להשתמש בידיעה שיפוטית, ניסיון החיים, השכל הישר, ומוסכמות החיים כדי להגיע להכרעה במחלוקת בפניו, אך כאשר הדבר תלוי בשאלה טכנית-מקצועית, מטיב בית המשפט לעשות אם יעביר את השאלה למומחה בתחומו, ולא יבוא בית השמפט במקום המומחה בשאלות שכאלה.

כבר הקדמתי ואמרתי שלמען האמת, לי היו ספקות רבים, בהסתמך על אותו שכל ישר ונסיון חיים,  ולכן מיניתי את מר סמו וקיבלתי את חוות דעתו.

בהמשך מתפלמסים הנתבעים עם מר סמו,בפרטי אותו שכל ישר ונסיון חיים, ומלינים עליו שהוא קובע שאין שום קשר בין גודל הנזק מאחור ובין הנזק מקדימה וכי רוב הנזק איננו קובע את עוצמת ההדיפה וכי גובה הנזק הינו ביטוי לעוצמת ההדיפה.

אלה הן בדיוק השאלות הטכניות-מקצועיות שהופנו למר סמו והוא הסביר את עמדתו ואת מסקנתו, הסבר היטב, וגם סמך את ידיו על חוות דעתו של ויקטור עידן ונימוקיה שבין היתר, גובה הנזק הינו פונקציה של החלקים הרבים הממוקדים בקדמת הרכב שמחייבים החלפה בעלות גבוהה לעומת עבודות תיקון בחלק האחורי שאינן כרוכות בהחלפת חלקים.

למען האמת,  גם השכל הישר, אותו מגייסים הנתבעים, תומך במחשבה זו.

מלינים הנתבעים על מר סמו שהוא חרג מתחום הסמכות שהוענקה לו וציטטו מספר אמירות מדבריו של מר סמו בעדותו.